<h1>ריטב"א — מכות</h1>
<h2>דף מו.</h2>
[מכות ט"ז ע"א] כגון דאדרה על דעת רבים ואמר אמימר הלכתא וכו' על דעת רבים אין לו הפרה. פירש רבינו מאיר הלוי ז"ל כגון נודר לרבים ואמר על דעתכם אני נודר, וכן כתב רש"י ז"ל במס' גיטין [ל"ו ע"א] כגון שמדירה על דעת רבים ואמרו הם על דעתינו אנו מדירין אותך, וכתב הרמב"ן ז"ל משמע מדבריו ז"ל שאין נדר על דעת רבים עד שיהא על דעת רבים וברבים אבל אם אינם שם רבים אין [על דעת רבים] כלום, וכן כתב רבינו האי ז"ל בתשובה וכן נראה דעת הריא"ף ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל, וטעם הדבר שאין לו התרה שהרי הוא תלה בדעתם והם לא תלו את הנדר בדבר שיש לו התרה, ולקמן אסיקנא דלדבר מצוה יש לו הפרה דהא ודאי תולים הם בדבר שיש לו התרה שלא תהא דעתם מסכמת לביטול מצוה, אבל יש מרבותינו ז"ל שהחמירו דכל שנדר על דעת רבים אף שלא בפניהם אין לו התרה לדבר רשות, וזה חומר הוא בנדר ושבועה כל שנתלית בדעת רבים לא משתלפא בהתרה כי אם לדבר מצוה לפום מסקנא והשתא סברינן דאפילו לדבר מצוה, ומורי הרא"ה ז"ל היה חושש לפירוש זה להחמיר, אבל רוב רבותינו ז"ל אומרים כפירוש הראשון והוא הנראה עיקר. והא דאמרינן הכא על דעת רבים. פירש רש"י ז"ל כגון שהדיר על דעת רבים לפי שמצא בה עון, וא"ת אם מצא בה עון היכי אמרינן לקמן במסקנא דלדבר מצוה יש לו הפרה אדרבה עבירה היא להתירו, ויש לומר כי מתחילה אדרה לפי שמצא בה דבר ערוה לפי דעתו ולכך גירשה ולאחר כך נמצא שלא היה (ל)השם רע אמת ויש מצוה להחזירה ולהתירה, ומכל מקום למדנו מתוך פירוש זה של רש"י ז"ל שהוא סובר כדעת ר"ת ז"ל שכתב לקמן דכי אמרינן דעל דעת רבים יש לו הפרה כי ההוא מיקרי דרדקי, דדוקא כי ההיא שהיה בנדר טעות דסברי דאיכא אחריני דדייק כוותיה או טפי מיניה ואשתכח דליכא דדייק כוותיה וכיון דאיכא מצוה יש לו התרה, אבל כל שאין טעות בעיקר הנדר אין לו התרה אפילו לדבר מצוה, וכבר כתבנו במס' גיטין פרק השולח שאין זה דעת רבינו הרמב"ן ז"ל ודעת רבותינו ז"ל, אלא כל דבר מצוה יש לו התרה ע"י פתח כהיתר נדרים דעלמא ואע"פ שלא היה טעות בנדר, ושם הארכתי בזה בס"ד.
כי הא דההוא מיקרי דרדקי דאדריה רב אחא לאבות התינוקות משום דהוי פשע בינוקי. פירש רש"י ז"ל שהיה מכה אותם יותר מדאי, ולא אתי לישנא שפיר לפירוש הזה דלא מיקרי פשיעה אלא מילי דאתי ממילא, והנכון דהוה פשע שלא היה קובע יפה בלימודיהם והיו מתבטלים או שלא היה מדקדק לתקן טעותיהם. ואמרינן דאהדריה רבינא משום דלא אשכח דדייק כוותיה לתקן טעותיהם, ואמרינן דאהדריה ע"י התרה כדמוכח הכא דמייתינן מינה על דעת רבים יש לו הפרה לדבר מצוה, וא"ת ולפירוש ר"ת ז"ל למה לי התרה דהא נדרי טעות אין צריכין התרה, י"ל דההוא בשתלו נדרו בפירוש באותו דבר שהיה בו טעות כההיא דקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי והכתה את בני ונמצא שלא גנבה ושלא הכתה, אבל כשהיה הנדר סתם התרה בעי וכדפרישית בדוכתא במס' נדרים בס"ד. והלכתא כמסקנא דהכא וכדפרק השולח דאפילו על דעת רבים לדבר מצוה יש לו הפרה ואפילו במצוה של דבריהם, ותו לא מידי.
